מאת : משה כהן גדול- מנכ"ל ESP
"המחלה הכרונית" של תשתיות החשמל התעשייתיות
ELECTRICAL SYSTEMS PROTECTION יצור ושיווק מערכות - GES
תוכן העניינים:
מבוא
מהם סוגי הזרמים התועים הקיימים?
מה הגורמים לזרמי זליגה להארקה?
מה הגורמים לזרמים תועים? (לא בהארקה)
מהם הנזקים והסיכונים מזרמים תועים וזרמי זליגה?
מה עמדת המחוקק בנושא זרמים תועים וזרמי זליגה?
מה הפתרונות הקיימים לזרמים תועים וזרמי זליגה?
מה הקשר בין זרמים תועים לקרינה אלקטרומגנטית?
הסכנות הקיימות בקרינה אלקטרומגנטית (ELF)?
רשימת מקורות מצוטטים
סיכום
1. מבוא
זרמים תועים בהגדרתם, הינם זרמים חשמליים אשר התוואי בו בהם זורמים אינו התוואי הטבעי והאופטימלי שלהם.
מצב אופטימלי הוא כאשר כבל חשמל אשר בו זורם זרם בעוצמה מסויימת בפזה אותו זרם חוזר בו במוליך האפס , במילים אחרות , מעגל חשמלי מבודד, באופן מושלם, מהאדמה וממעגלי חשמל אחרים. אך במציאות המצב הוא שונה .
לדוגמה , זרם המגיע ללוח חשמל ע"י כבל הזנה מס' 1 , דרך מוליכי הפזה, אך מסיבה כלשהי , הזרם חוזר למקור ההזנה של הלוח , דרך מוליך אחר ( הארקה ,מוליך אפס של כבל אחר ,דרך מתקן מתכתי כלשהו ,או דרך האדמה). מצב זה מוציא מאיזון את כבל הזנה מס' 1 וגם את "המוליך האחר"
אלו זרמים תועים.
זרמים תועים קיימים כמעט בכל תשתית חשמלית ,במבנים ובתשתיות חשמל תעשייתיות , במפעלים, בתי ספר ,בתי חולים, בנייני משרדים ,בנייני מגורים ובקווי החשמל הציבוריים.
ככל שהתשתית החשמלית נושאת זרם רב יותר ומסועפת יותר ,שם הסכנה נפוצה יותר .
מצב זה גורם לנזקים רבים , בריאותיים וכלכליים ולסכנות חיים ממשיות. המשך המאמר אפרט את כל הנזקים והסיכונים הקיימים בעקבות בעיית הזרמים התועים והלא רצויים.
2. מהם סוגי הזרמים התועים הקיימים
2.1 זרמי זליגה ( זרמי דלף להארקות)
2.2 זרמים תועים בתשתיות חשמל, אשר אינם מערבים הארקה.
3. מהם הגורמים לזרמים בהארקות , זרמי דלף, זרמי זליגה
3.1 בלאי ואיבוד הבידוד בין מוליכי הפזה ו/או האפס להארקה - במצב זה הזרמים העוברים מהמעגל החשמלי האופטימלי זולגים לאדמה ודרך האדמה או מוליכי הארקה , חוזרים למקור ההזנה.
3.2 בלאי סביר של תשתיות החשמל ומכשירי החשמל המחוברים אליהם-
הגורמים הם: חימום יתר והתרופפות חיבורים.
3.3 חדירת מים או חדירת בעלי חיים. וע"י כך חיבור בעל התנגדות, בין מוליך פזה להארקה.
3.4 תקלת שבר בלוחות החשמל.
3.4.1 אחד או יותר מ "החמורים" הנושאים את פס האפס נשבר וכתוצאה מכך פס האפסים נופל על מבנה הלוח המוארק.
3.4.2 חיווט האפסים מוצמד למבנה הלוח ובשלב מסוים מאבד מהבידוד ונוגע בפח .
3.4.3 דלת הלוח נסגרת על פס אפסים – עקב בנית הלוח באופן צפוף ועמוס.
3.5 טעות חיבור והחלפה בין מוליכי האפס להארקה. הייתי עד למספר מקרים בהם חשמלאי טעה בחיבור בין מוליך האפס למוליך הארקה. המעגל המחובר באופן זה עובד רגיל מאחר והפרשי הפוטנציאלים בין פזה לאפס או בין פזה להארקה זהים .
3.6 איפוס כפול במתקן יחיד - סיבה נפוצה מאד הגורמת לזרמים רבים בהארקות הינה טעות תכנונית אשר קיימת במספר רב של מקומות, איפוס כפול ולעיתים אפילו מספר רב של איפוסים באותו מתקן חשמלי.
ונזכיר שחק החשמל אומר במפורש שיש לבצע איפוס אחד ויחיד במתקן חשמלי ( הארקות ואמצעי הגנה בפני חישמול-פרק ז סעיף 40 ג')
אך מאחר והחוקים אודות הארקות ואיפוסים הינם רבים ומסועפים ,רבים מהמתכננים אינם מודעים לכולם וכתוצאה מכך לעיתים התכנון המקורי לוקה באיפוסים כפולים. להלן מספר דוגמאות:
3.6.1 בעת חיבור גנרטור , כידוע ,כל גנרטור מחוייב בביצוע הארקת שיטה, אך כאשר מערכת ההחלפה במתקן, המגובה ע"י הגנרטור, הינה בעלת 3 קטבים ולא ארבעה ( במקום בו יש הארקת יסוד , טבעת גישור והשוואת פוטנציאלים) והגנרטור ממוקם תחת אותו איזור השפעה, אסור לבצע הארקת שיטה לגנרטור מאחר וזה מהווה איפוס כפול.
(מקור: פזה אחרת –תצורות חיבור של גנרטורים קבועים לאספקה חלופית)
3.6.2 ביצוע איפוסים מיותרים בכניסות לבתי מגורים בעלי שיטת הגנה TNCS.
זוהי תופעה נפוצה , כאשר צרכן מוזן מרשת החשמל בשיטת TNCS יש לחבר את מוליך ה PEN לפס השוואת הפוטנציאלים (איפוס) . זה מתבקש גם אם בדיקת לולאת התקלה מראה שההתנגדות הינה מספיק נמוכה כדי להפעיל את ההגנות . ואז נוצר מצב שהזרם החוזר מהצרכן ללוח הראשי מתפצל בנקודה זו לשני דרכים שונות כדי להגיע למקור ההזנה , חלקו העיקרי יעבור דרך מוליך ה PEN אך חלק לא מבוטל יעבור דרך האדמה ותשתיות ההארקה ואף דרך ברזלי הזיון של המבנה .
נתקלתי המקרים שבהם על אותו בסיס קונטרוקטיבי, בעל אותו הארקת יסוד וטבעת גישור, בנה הקבלן מספר כניסות לבניני מגורים ובכל אחד מהם עשה איפוס. זה גרם לזרמים תפעוליים רבים בהארקות וביסודות, בברזלי הזיון. ולשדות מגנטיים וקרינה אלקטרומגנטית ELF חזקה מאד.
חברת החשמל בחנה ואישרה מצב זה בטרם האיכלוס ובכך עשתה טעות .
3.6.3 במתקן המוזן בשיטת TNS – מבוצע איפוס נוסף בכניסה למתקן
כאשר מבנה מוזן בשיטת TNS , ביצוע איפוס נוסף הינו מיותר לחלוטין ומהווה איפוס כפול.
זה קורה בעיקר כאשר המתכנן לא נותן את דעתו מה מקור ההארקה במתקן ומתוך כוונה לשפר את ההארקה .
4 הגורמים לזרמים תועים –שאינם קשורים להארקות
4.1 הזנת מעגל חשמלי מסוים משני מקורות מתח שונים בו זמנית.
זוהי תופעה די נפוצה . הגורמים הנפוצים :
4.1.1 עבודות חשמל להתאמה , במקומות אשר מדי פעם משכירים נכסים לשוכרים שונים ולשם התאמת הנכס לצורכי השוכר מחלקים את המקום באופנים משתנים. אזי יש לבצע עבודות חשמל להפרדה בין הנכסים ולהזין כל חלק מהלוח שלו ולבטל הזנות ישנות . בהרבה מקרים העבודות הנעשות לא מקצועיות מספיק וללא הקפדה ואז נוצר מצב שמעגלי חשמל מסוימים מוזנים בו זמנית משני לוחות .
4.1.2 ישנם מקרים בהם עקב תלונה על חוסר הזנת חשמל במעגל סופי מסוים מוזמן חשמלאי אשר לא מכיר מספיק טוב את המקום ולא יודע מאיפה מוזן המעגל.
אילו היה יודע היה מגלה שעקב קצר נפל המא"ז , אך מאחר ולא ידע העדיף לתת הזנה חדשה מלוח קרוב מבלי לבטל את ההזנה הישנה. בכך ביצע עבירה
בהזדמנות הראשונה שמישהו יעבור ליד הלוח ,בו נפל המא"ז ,ירים אותו ואז המעגל יהיה מוזן משני לוחות בו זמנית.
4.1.3 בעת שינויים בהדלקות תאורה , עקב חלוקה מרחבים לחדרים , נמצאו חיבורים
בין המעגלים השונים ע"י פזה חוזרת בלבד והאפס נשאר מההזנה הישנה , למעשה מעגל תאורה אחר. במצב זה חלק גדול מגופי התאורה מוזנים בו זמנית משני מעגלים שונים. פזה ממעגל "א" ואפס ממעגל "ב".
4.1.4 כאשר במתקן חשמלי אחד, בו יש גיבוי גנרטור , בו מערכות ההחלפה אינן ממתגות את
מוליך האפס, ויש יותר מלוח יחיד אשר בו מערכת החלפה כזו, אז כל האפסים מחוברים
ביניהם במתקן. מצב זה יוצר סיטואציה בה לוח חשמל מקבל שתי הזנות של מוליך אפס
ראשי, משני כבלי הזנה שונים, בעת ובעונה אחת. ואז, זרמים החוזרים לפס האפסים בלוח
זה מתפצלים בין שני האפסים המזינים וכך מוציאים מאיזון את שני כבלי ההזנה ללוח.
4.1.5 לוחות חשמל המעורבים משני שדות ויותר אשר אין הפרדה מלאה וברורה ביניהם
וכתוצאה מכך נוצרים חיבורים שגויים בין השדות. רבים המקרים בהם קיים לוח חשמל המכיל יותר משדה אחד , לדוגמה ,לוח המחולק לשדה חיוני ושדה בלתי חיוני, במידה והלוח אינו מופרד באופן ברור ומשולט כהלכה , אין מן הנמנע שבהוספת מעגלי חשמל עתידיים בלוח יבוצעו חיבורים המערבים את שני השדות .
כגון פזה משדה חיוני ואפס משדה בלתי חיוני. תופעה זו גרמה בעבר לתאונת התחשמלות קשה ,בה איש חברת חשמל אשר ניתק הזנה משנאי על עמוד למבנה שהיה בו גנרטור גיבוי, קיבל הזנה חוזרת מהמבנה מאחר ומעגל מסויים היה מחובר באופן זה . ניתוק ההזנה למבנה ניתק עבור המעגל רק את קו האפס והוא המשיך לקבל פזה מהגנרטור במקום. בעת ניתוק השנאי נוצר מתח 230V על גיד האפס וזה גרם לאסון.
(מאמר מאת רוני סיני –חברת חשמל)
4.1.6 ביצוע הארקות שיטה לשני שנאים או יותר במתקן אחד , במקום לבצע גישור ישיר בין נק' הכוכב של השנאים ומהקרוב ביותר לחבר לפס השוואת פוטנציאלים, מבוצעים חיבורי שיטה נפרדים לכל שנאי וזה יוצר זרמים תועים ביניהם.
4.1.7 חיבור מערכות אל פסק גדולות , כאשר חיבור האפס בכניסה וחיבור מוליך האפס ביציאה מהמערכת מחוברים לאותו פס אפסים. מאחר ובמערכת האל-פסק ישנו חיבור גלווני בין אפס כניסה ליציאה , יש לוודא שלא חוברו שני אלו יחדיו מחוץ לאל פסק.
זהו סרטוט של מקרה שנתקלתי בו , במוצא האל פסק הותקנה מערכת החלפה 3 פול ונק' האפס במוצא האל פסק חוברה לפס האפסים שאליו חובר גם מוליך האפס של ההזנה של מערכת האל פסק.
במצב זה נמדדו זרמים תועים של 17 אמפר בכניסה וביציאה מהמערכת.
הומלץ ללקוח להחליף את מערכת ההחלפה לארבעה פול , כולל ניתוק האפס.
5. מהם הנזקים והסיכונים מזרמים תועים
5.1 קרינה אלקטרומגנטית ELF - כל מקרה של זרמים תועים, זרמים בהארקות ,זרמי זליגה וזרמי דלף גורמים לשדות מגנטיים חזקים וקרינה אלקטרומגנטית ELF. יש להבחין בין שדות מגנטיים הנפלטים מכל כבל חשמל אשר נחלשים ביחס ריבועי ככל שמתרחקים מהם לבין מקרים של זרמים תועים ,בהם השדה המגנטי נחלש ביחס ישר למרחק מהם.
כך שרמת הקרינה האלקטרומגנטית הנובעת מזרמים תועים מגיעה למרחקים גדולים בהרבה ומהווה סכנה בריאותית ( ראה סכנות הקרינה האלקטרומגנטית)
5.2 סכנת התחשמלות- זרמים תועים נובעים מליקויים בתשתיות החשמל אשר מהווים סכנת חישמול והתחשמלות, להלן מספר דוגמאות:
5.2.1 מכשיר חשמלי (צרכן) אשר קיימת בו זליגה לאדמה ,זה אומר שיש בו ליקוי בידוד חמור ולכן עוברים זרמים להארקה. במקרה זה הזרם הזורם להארקה אינו גבוה מספיק כדי להפעיל את ההגנות. במצב זה קיימות שתי סכנות אפשריות:
1. כאשר בטעות או בגלל בלאי ההארקה מתנתקת ואז המכשיר הופך להיות מחושמל ומהווה סכנת התחשמלות ממשית.
2. קבלת מתח מסוכן על גוף המכשיר ,מאחר והזרם הזורם בהארקה במכפלה של התנגדות ההארקה ( שבמקרה זה כנראה גבוהה ,אחרת ההגנה הייתה פועלת) מהווה מתח על גוף המכשיר.
5.2.2 בלוח משנה קיים איפוס כפול ( לצורך עניין הסבר הסכנה שבזה לא חשוב מאיזו סיבה זה קרה) במצב זה ישנם כביכול שני מוליכים המתפקדים כמוליך האפס ודרכם חוזר הזרם למקור ההזנה של הלוח, דרך מוליך האפס ודרך מוליך ההארקה. כעת בואו נחשוב על סיטואציה שמוליך האפס המקורי נותק מאיזו שהיא סיבה, במצב זה הכל ימשיך לעבוד רגיל ,מאחר ומוליך ההארקה משמש כמוליך האפס וכעת הוא בלעדי בתפקיד זה. מצב זה עלול להישאר זמן רב מבלי תשומת לב ומבלי אינדיקציה כלשהי. ואז בסיטואציה המתרחשת בהמשך מגיע בעל מקצוע כגון אינסטלטור או קבלן שיפוצים או חשמלאי ובעקבות איזשהו צורך מנתק את ההארקה ולא מצפה שיהיה במוליך זה חשמל אך ברגע שהוא מנתק את מוליך ההארקה, בצידו המגיע מהצרכן, יהיה מתח מסוכן (230V ). זוהי סיטואציה שעלולה להיגמר רע מאד. היו הרבה מקרים של אינסטלטורים שהתחשמלו בזמן שפרקו צינור מים ,שכנראה שימש כמקור הארקה וזרם דרכו זרם לפני שפורק.
5.2.3 לעיתים קרובות אנו מגלים מקרים שבהם חובר צרכן ,או מעגל , פזה משדה חיוני ואפס משדה בלתי חיוני או להפך. מצב זה עלול לגרום לסיטואציה שכאשר שדה אחד מנותק באופן יזום, יחזור מתח מהשדה השני , דווקא כאשר מצופה ששדה זה מנותק מהחשמל. ואז החשמלאי עלול להתחשמל .
כמובן שסיטואציה עלולה להתרחש גם כאשר מעגל אחד מוזן משני מעגלים שונים
זמנית.
5.3 סכנת שריפה- נניח שקיים איפוס כפול שנגרם בטעות או עקב בלאי בלוח חשמל או
במכשיר חשמלי כלשהו וזאת ע"י מוליכים בעלי שטח חתך נמוך באופן יחסי.
קיימות פה שתי סכנות עיקריות :
5.3.1 בזמן רגיל זרם רב עלול לעבור דרך מוליכים אלו לכל אורכם מאחר ודרך איפוס כפול זה יעבור חלק נכבד מהזרם שאמור במוליך האפס הראשי של הלוח המזין , זרם גבוה אשר זורם במוליכים בעלי שטח חתך נמוך יגרמו להתחממות יתר ואף לשריפה .
5.3.2 בעת בדיקה שגרתית המתבצעת אחת לתקופה ע"י מהנדס בודק , ימדוד הבודק את התנגדות לולאת התקלה ובגלל האיפוס הכפול יקבל תוצאה נמוכה אשר אינה משקפת את התנגדות לולאת התקלה האמיתית במתקן. ואז , על סמך תוצאה זו יכוון את ההגנה המגנטית של המפסק הראשי או יבטל את ממסר הזליגה הראשי (שהציק מאד וקפץ מדי פעם בדוק מסיבה זו שהיה איפוס כפול) מכאן והלאה ברור שאין הגנה בפני קצר לאדמה ואז במידה ויתרחש קצר כזה הזרמים שיתקבלו יהיו גבוהים מאד ולא תהיה הגנה . זו סיטואציה שתיגמר בשריפה.
5.3.3 במקרה של ברק הפוגע בהארקה או במקרה של קצר להארקה ,חלק גדול מהזרם המתפתח יעבור דרך האיפוס הכפול למוליך האפס ומשם למכשירי החשמל המחוברים וזה עלול לגרום לנזק בלתי הפיך במכשיר ובמקרה הרע אף להתלקחות.
5.3.4 במקרה שקרה לי בבדיקה שביצעתי , נמצא חוט אפס משוחרר בלוח חשמל אשר נגע בגוף הלוח ויצר ניצוצות ( כתוצאה מזרם הזורם באיפוס כפול) מיותר לציין שניצוצות בלוח חשמל עלולים להיגמר בשריפה.
5.4 בזבוז אנרגיה- זרמים היורדים לאדמה ברובם מהווים בזבוז אנרגיה וחשבון החשמל גדל . כפי שהסברתי בסעיפים קודמים ישנם מקרים שהזרמים המתפתחים לא מספיק גבוהים כדי להפעיל את ההגנות ואז באופן קבוע זורמים זרמים ,גבוהים יחסית ,לאדמה .
5.5 הפרעות למכשירי אלקטרוניקה ,ניטור ומדידה - לא פעם משתמשים בכבלי פיקוד מסוככים ( סיכוך מוארק) למניעת רעשים מהסביבה , אך מה קורה כאשר בהארקה ודרך הסיכוכים זורמים זרמים גבוהים ? דבר זה שלעצמו גורם לרעשים רבים ולהפרעות המכשירים אלו.
גם השדות המגנטיים החזקים תורמים להתגברות הפרעות אלו.
5.6 הפסקות חשמל חוזרות ונישנות- במקומות בהם עכבת לולאת התקלה לא מספיק נמוכה כדי להפעיל את ההגנות , מותקנים ממסרי זליגה הרגישים הרבה יותר לזרמי זליגה ואלו, לא פעם , נוטים לגרום הפסקות חשמל בתדירות גבוהה כאשר יש זרמים תועים. תופעות של מספר מפסקי פחת הנופלים בו זמנית בלי הסבר ברור לעין, נפילת ממסרי זליגה והגנות אחרות.
5.7 קורוזיה בברזלי הזיון ,בצנרת המים , ובשירותים מתכתיים נוספים.
(ראה כתבה אודות קורוזיה מוגברת כתוצאה מזרמים תועים)
5.8 טעות במדידת לולאת עכבת התקלה (ע"י מכשיר LT) - כאשר מתבצעת הבדיקה במקום פעיל (לא מתקן חדש) הבדיקה מתבצעת ללא ניתוק החשמל ובמידה ויש איפוס לא תקין התוצאה אינה משקפת את עכבת לולאת התקלה האמיתית.
בכדי לקבל תוצאה אמיתית יש לנתק את החשמל ולפרק את מוליך ההארקה הראשי ולבדוק רק עליו את לולאת התקלה, מבלי שיהיה מחובר לפס ההארקות.
יש לזכור שעל סמך התוצאה מכווננים את ההגנה המגנטית של המפסק האוטומטי הראשי . ואז, בגלל שהבדיקה הראתה בטעות שהעכבה נמוכה יחסית הכיונון של ההגנה המגנטית יהיה גבוה יותר וכתוצאה מכך, בזמן קצר אמיתי להארקה, ההגנות לא יפלו ויזרום זרם רב לאדמה וזה עלול כאמור , לגרום לשריפה ולבזבוז אנרגיה .
6. מה עמדת חוק החשמל בנושא זרמים תועים
חוק החשמל כמובן אוסר על חיבורים לא נכונים, איפוסים כפולים, בידוד לקוי וכל שאר התקלות הגורמות לזרמים תועים , אך בפועל אין פתרון טכנולוגי הולם לבעיה . גם הבדיקות השגרתיות הנערכות ע"י בודקי חשמל, ברוב רובם של המקרים ,לא מגלות את התקלות הנ"ל. וכפי שתואר במאמר, גם חברת חשמל עצמה עושה טעויות אשר גורמות לזרמים תועים עוצמתיים.
7. מה הפתרונות הקיימים לבעית הזרמים התועים
לרוב ,במתקני חשמל הקיימים, אין התראה להימצאות התקלות הנ"ל והתקלות מתרבות עם הזמן , הן מליקויים בחיבורים והן מתקלות שבר.
ברוב המקרים הבעיות מתגלות רק לאחר שקורה אסון או כאשר מתבצעת בדיקת קרינה שגרתית . ואז הפתרון בד"כ הוא התקנת מחיצות מחומרים מיוחדים למניעת מעבר הקרינה למקום בו נמצאים אנשים, אך זה בטח לא פותר את הבעיה אלא היא "מטואטאת מתחת לשטיח" .
הפתרונות הקיימים היום הינם:
7.1 ממסרי זליגה ( ישנם גם רב ערוציים) אשר נותנים אינדיקציה אודות זרמי זליגה אך במפעל בו יש בעיה להפסיק את העבודה עקב התראות אלו, ברוב המקרים עוקפים את ההגנות הנ"ל ומתעלמים מהם.
7.2 מפסקי פחת - הבעיה תהיה שיהיה צורך בכמות גדולה של מפסקי פחת וזה יהווה בעיה של מקום ועלויות כבדות .
הפתרונות הטכנולוגים, שהיו קיימים עד היום ,היו מתן אינדיקציה על הימצאות זליגות להארקה ,אך כפי שלמדנו ממאמר זה ,ישנם סיטואציות רבות שעלולות לגרום לכך והפתרונות הקיימים לא מצביעים על מקור התקלה והגורם. ולכן , מחוסר הבנה של בעל המתקן, הוא מכבה את ההתראות וממשיך בעבודה רגילה ,מבלי לדעת את הסיכון שבכך.
8. מה הקשר בין זרמים תועים לקרינה אלקטרומגנטית עוצמתית
כבלי חשמל מכילים בתוכם את מוליכי הפזות והאפס .
במצב אופטימלי ,בהתאם לחוק כירכהוף הראשון, סכום הזרמים הכללי על כבל אמור להיות שווה לאפס ( כאשר הזרם באפס שווה ומנוגד לסכום הזרמים בפזות) .
במצב זה, הכבל לא משרה סביבו שדה מגנטי רב ובכל מקרה השדה מתפוגג ונעלם בהתרחקות של כמה עשרות ס"מ. ( עוצמת השדה יורדת ביחס ריבועי למרחק). וזאת מאחר שכל אחד מהגידים מייצר שדה מגנטי סביבו בעוצמה וקטורית מסויימת ובסיכום הוקטורי של כל גידי הכבל הם מבטלים אחד את השני והסה"כ הוא אפס.
במקרה שבו חלק מהזרם המגיע דרך הכבל לא חוזר דרכו ,האיזון המדובר נעלם והכבל הופך להיות כמו מוליך המשרה סביבו שדה מגנטי שהוא פונקציה של עוצמת האי איזון בכבל .
מצב זה יכול לקרות כאשר חלק מהזרם חוזר דרך ההארקה או דרך מעגל אחר למקור ההזנה.
בסיטואציה זו עוצמת השדה המגנטי יורדת ביחס ישר למרחק !! ולא ביחס ריבועי, כמו כשיש איזון.
במקרה של כבלי ההארקה , שאינם חלק מהמעגל החשמלי , בהם לא אמור לזרום זרם תפעולי כלל. הם נועדו רק למקרה של תקלה , בכדי למנוע חישמול, להזרים את הזרם לאדמה ולהפעיל את ההגנות.
אך כאשר זורם בהם זרם , ועוצמתו לא גורמת עדיין להפעלת ההגנות, אזי כבל הארקה זה משרה סביבו שדה מגנטי שעוצמתו כפונקציה של עוצמת הזרם הזורם בו.
מאחר ובמידה וקיימים זרמים תועים וההגנות כאמור לא פועלות, אין שום אינדיקציה וכל הצרכנים עובדים כביכול רגיל, נוצר מצב מסוכן שהאנשים הנמצאים באיזור בו כבלי החשמל עוברים חשופים לרמות קרינה עוצמתיות למשך זמן רב וחשופים להשפעתם המסוכנת.
ברוב המקרים הכבלי חשמל סלולים במבנה מעל התקרות או מתחת לאדמה ובאורכים גדולים לאורך ולרוחב המבנה , אך זה לא מונע מהשדות המגנטיים להתפשט ברדיוס גדול , אפילו למשרד הנמצא מעל לתקרה בה מובלים כבלי החשמל, ולכן החשיפה היא לא רק בחדר ספציפי אלא לעיתים לקומה שלמה או לצד מסויים במבנה ( תלוי בתוואי הכבל)
9. הסכנות הקיימות בקרינה אלקטרומגנטית (ELF)
המשרד להגנת הסביבה בחר את הספים העליונים לחשיפה מותרת כפשרה ואיזון בין הסכנה והצורך להתרחק ממקורות קרינה , לבין יכולת החברה הישראלית לממן את הפעולות לשם כך.
הוא מבוסס על עיקרון הזהירות המונעת ועבור צמצום השטחים בהם חלה מגבלת בנייה עקב סכנת הקרינה.
מטרת המשרד הינה למזער, ככל שניתן, באמצעים הטכנולוגיים הקיימים ובעלות סבירה, את חשיפת הציבור לרמות קרינה אלקטרומגנטית.
כיום, אין חוק או תקנות מחייבות הקובעות את ספי עוצמות השדות המגנטיים המותרים, אך קיימות ההמלצות הבאות: חשיפה רגעית אקוטית של עד 1000 מילי גאוס ועד 4 מילי גאוס לחשיפה ממושכת ממוצעת ביום.
קיימות תקנות בעניין תכנון מתקנים חדשים וקבלת היתרים, בהתאם לרמות הקרינה הצפויות ממערכות ייצור והולכת החשמל.
מה שחסר בחוק הקרינה ו/או בהמלצות זה התייחסות למצב שבו יתהוו תקלות חשמל, במערכות הנ"ל, אשר יגרמו בעתיד להגברת רמות הקרינה, הרבה מעל המחושב בזמן קבלת ההיתרים.
המשרד גיבש ועדת מומחים לענין שדות מגנטיים מרשת החשמל ודוח מטעמם הוגש במרץ 2005.
הועדה קיבלה מידע, שחשיפה לקרינה מעל 4 מילי גאוס, מהווה תוספת בהסתברות של פי 2 לתחלואה בלוקמיית ילדים.
באתר מופיעה גרף המתאר את רמת הקרינה המקסימלית המותרת ביחס לזמן החשיפה:
בשנת 2013 הוקם, בהחלטת ממשלה, מרכז "תנודע" שמטרתו לצבור מידע רב ככל שניתן בנושא זה , בראש המרכז מכהנת
פרופ' סיגל סדצקי,
מנהלת היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה במכון גרטנר.
להלן ציטוט מהאתר המתאר את המידע הרלוונטי:
"ההשפעה של חשיפה ממושכת לעוצמה נמוכה של שדות אלקטרומגנטיים בתדר רשת החשמל על בריאות הציבור נחקרת למעלה מ-30 שנה, מאז שצמד החוקרים ורטהיימר (Nancy Wehrtheimer) וליפר (Ed Leeper) מצאו סיכון מוגבר להתפתחות
לוקמיה
בקרב ילדים עד גיל 19 שבבתיהם נמדד זרם חשמלי גבוה יחסית, וקישרו את התופעה לשדה המגנטי שיוצר הזרם החשמלי."
10. רשימת מקורות מצוטטים.
10.1 אתר דעמדע ,מאמר בנושא השדה האלקטרומגנטי - חלק א.
10.2 מידעון פזה אחרת- תצורת חיבור של גנרטורים....
10.3 מידעון פזה אחרת – חישמול כתוצאה מהחזרת מתח לרשת
10.4 חוק החשמל
10.5 אתר משרד להגנת הסביבה
10.6 אתר "תנודע"
11. סיכום
לסיכום ,אני רוצה להדגיש ולהזכיר לכולנו שהקדמה ,הבלתי נמנעת, תמיד מביאה איתה סיכונים חדשים.
כמו שאם לא היה חשמל ,או טלפונים סלולריים ,לא היו מקורות קרינה כה רבים.
אז אם לא היו כלי רכב , לא היו תאונות דרכים.
אבל במאמר זה אני מצביע על מחדל הקיים הרבה שנים , זוהי "מחלה כרונית" בתשתיות החשמל התעשייתיות ואין עליה עד היום מענה טכנולוגי הולם . הגיע הזמן שנושא זה ( הזרמים הלא רצויים הגורמים לסכנות רבות)
יצוף ויטופל מהשורש . היום זה ניתן .
מערכת GES יודעת לנטר את הזרמים הללו ואף להצביע על מיקומם ומקורם בתשתית החשמל.
אז אנחנו חיים בפשרה לגבי הסיכונים המגיעים עם הקדמה , אך את הסכנות המתוארות במאמר זה ניתן וצריך למנוע .
לראשונה בעולם - מערכת G.E.S מערכת המגלה זרמים תועים בהארקה, מונעת קרינת ELF מתשתיות החשמל, מונעת סכנות חיים של שריפה והתחשמלות בזבוז אנרגיה ועלויות תפעול.
רוצים לקבל הדגמה על המערכת?
