הצורך המוביל להתקנת ממסר זליגה וכיצד הוא פועל:
הכיוונון של ערך הרגישות של ממסר הזליגה נעשה בהתאם לחישוב זרם הקצר שיתפתח במידה ויהיה קצר מלא בין פזה להארקה. לדוגמה:
אם מדידת עכבת לולאת תקלה להארקה נותנת תוצאה של 0.7 אוהם אז החישוב למציאת זרם הקצר הוא: 230/0.75= 307A .
מכיוון שכך , ניתן לכוון את רגישות ממסר הזליגה מקסימום עד לעשירית מזרם הקצר שחושב , דהיינו 30A.
במידה ויתפתח זרם הגבוה מהערך שכוון ממסר הזליגה, יופעל סליל ההפסקה ויפסיק את אספקת החשמל.
באופן אבסורדי ושערורייתי, במצב זה, זרם של פחות מ 30A לא תידלק שום נורה אדומה .
על אחת כמה וכמה במקומות שאין ממסר זליגה מאחר והתנגדות ההארקה נמוכה דייה אין הגבלה בכלל לזרמי זליגה להארקה וזרמים תועים בכלל.
חשוב לציין שזרמים בהארקות נגרמים מליקויי חשמל מסוכנים וזרמים אלו כשלעצמם גורמים לנזקים מסוגים שונים ( קורוזיה, עליית פוטנציאל ההארקה, שדות מגנטיים חזקים ועוד).
מערכת GES נותנת פתרון מושלם לבעיה זו
מערכת GES מאתרת תקלות חשמל מכל הסוגים ומתריעה בזמן אמת כבר בתחילת היווצרות התקלות. בין היתר אחד הדגלים האדומים שהמערכת מזהה הם זרמים תועים וע"י אלגוריתמים מתוחכמים,
מפענחת מה הגורם לזרמים אלו וכך נותנת ללקוח כלי משמעותי לאיתור הליקוי הגורם לבעיה ותיקונו.
מערכת GES גם יכולה לשמש כממסר זליגה וניתן לכוון שני ערכי סף למערכת : אחד לקבלת התראה בלבד והשני , גבוה יותר, להפלת המפסק המזין.
מתקני חשמל חייבים להיות מוגנים בפני חשמול ובמידה וקיים חישמול על מחזיק המתקן
להיות מודע באופן מיידי ולתקן את הליקוי החשמלי שגורם לחישמול זה.
(חשמול= שירות מתכתי חשוף הנושא פוטנציאל מסוכן, שעלול לחשמל אדם/בעל חיים)
במידה והגוף המחושמל מוארק באופן תקני, יזרום זרם להארקה וכתוצאה מכך תהיה השוואת פוטנציאלים בין הגוף המחושמל לההארקה.
כך שהפוטנציאל בין הגוף המחושמל להארקה יהיה 0. ולכן אינו לא מהווה סכנה לחיי אדם.
אבל, מצב זה לא יכול להישאר ללא תיקון מיידי, מאחר ובמידה וההארקה לגוף המחושמל תתנתק או התנגדותה תעלה מסיבה כלשהי, הגוף המחושמל יהווה סכנת חיים מיידית.
בכדי להימנע מסכנה זו ניתן להתקין מפסקי פחת ובמידה והזרם הזורם להארקה גדול מרמת הרגישות של מפסק הפחת שהותקן, אז הוא יפול מיידית ויפסיק את הזנת החשמל למתקן המחושמל.
אך במתקני חשמל גדולים יותר קיימת בעיה להתקין מפסקי פחת. מאחר וערכי הרגישות הנמוכים של מפסקי הפחת, יגרמו לנפילות חשמל מרובות ובכך יגרמו לנזקים כלכליים משמעותיים.
כתוצאה מכך, המחוקק קבע שיש חשיבות מירבית לערך עכבת לולאת התקלה, כאשר המטרה היא שהעכבה תהיה נמוכה דיה, לשם קבלת זרם קצר גבוה להארקה, עד לכדי הפלת המפסק האוטומטי המזין. וכך לא יתפתח מתח מסוכן על הגוף המחושמל.
אך המציאות לא תמיד מאפשרת להוריד את התנגדות ההארקה לערכים הרצויים ואז עוצמת הזרם להארקה, בזמן קצר, לא תגיע לערך המספיק כדי להפיל את המפסק האוטומטי המגן על המעגל הלקוי. במקרה כזה ניתן להשתמש בממסר זליגה.
ממסר זליגה מאפשר כיוונון מדויק של עוצמת הזו, כך שמתח המגע על הגוף המחושמל לא יהווה סכנה, החשמל יופסק רק אם יתפתח מתח מגע מסוכן.
כיצד ממסר זליגה פועל?
מנגנון המוגן ע"י ממסר זליגה מורכב ממספר מרכיבים:
1. משנה זרם, הרגיש לזרמים נמוכים. - מותקן על שלושת מוליכי הפזות והאפס הראשיים ומודד את זרמי הפחת.
2. ממסר זליגה אשר מקבל ממשנה הזרם את המידע אודות זרם הפחת .
3. סליל הפסקה המותקן על המנגנון האוט' של המפסק האוט' המזין את הלוח המוגן.
בלוג חשמל
